פרק 2

דמוקרטיה: מערכת של הונאה

 

התרמית

המערכת הדמוקרטית שלנו הפכה לקרקע פורייה לִשקרים לגיטימיים, אשר יצרו חֲבָרות שלמות החותרות תחת יסודות התקשורת הפתוחה, הכנה והלבבית.

שקרים הפכו לחלק מקובל של התרבות ועיקרון מארגן מרכזי בחברה. מערכת מתוחכמת של הונאה וטפלול (מניפולציה) מידע משמשת לשיווק סדר-יום של כוח ורווח.

 

הונאה מצויה בכל רמה של מערכות דמוקרטיות, כולל הדרך שבהּ "ערכים דמוקרטיים" מנוצלים בתעשיית הבחירות וּבִקניית קולות האזרחים ונאמנויות המחוקקים. מהבטחות פוליטיות שקריות וַעֲסָקות מושחתות ועד כלכלות המונעות על ידי פרסום כוזב בחסות החוק, היושרה כמעט ונעלמה ממערך הציפיות המשותף שלנו. מוכרים לנו שלא רק לגיטימי, אלא גם מושא לקנאה וסימן להצלחה, לנצל כישרון מבריק כדי לתמרן מערכת המבוססת על ניצול בני-אדם והסביבה.

הכזב כה נפוץ בַּחֲבָרות של היום, שרבים למדו שלא לזהות אמת, לצפות לאמת או לדבר אמת. במקום זאת, האזרחים לומדים מהמערכת איך לשחק במשחק של טפלול המידע לתועלתם.

הווירוס המפצל

רמייה היא מנגנון המפצל את הצורה מהמהות, את מה שמתוקשר ממה שהוא אמת. היא הווירוס המפצל אשר חודר לתוך החֲבָרות שלנו. הביטוי "דיבור כפול" ממחיש את הפיצול בין הנאמר לבין כוונת האומר. חברה של דיבור כפול נמצאת תחת לחץ מתמיד, לנפות את המֵזין מהמַזּיק.

כל מערכת חיים תלויה במידע מדויק למען תפקודהּ הבריא. מידע הוא התזונה שלנו, בין אם היא פיזית, רגשית, הכרתית או רוחנית. מידע כוזב, בין אם בצורה של חוסר דיוק או שקרים גלויים, מזהם ומדלדל את מערכת המידע וּמערער את בריאות הכלל וּשלמותו.

מידע כוזב פועל כווירוס מפצל המתפשט דרך חֲבָרות שלמות, מפריד בין גוף לנפש ויוצר תרבויות של אנשים משוללי הקשר שלהם עם עצמם, עם אחרים ועם הטבע, וּמתוך כך חשופים יותר לִפגיעת סדר-היום הנכפּה על-ידי גורמי-סמכות חיצוניים. מצב זה מקביל לווירוס מחשב המתקין מידע הרסני וכוזב, מכפיל את עצמו באופן מעריכי וּמשבש נתיבי תקשורת חיוניים. שקרים מתנהגים בחברה כשם שגידול סרטני מתנהג בגוף האדם.

במישור הרגשי, חשיפה עקבית למידע מטופלל וכן הבטחות-שווא ידועים כגורמים מכריעים בהפרעות רגשיות חמורות. בדומה, במישור החברתי, תמרון פוליטי, שיווק כוזב ורעיונות מפלגים בִּדבר היֶררכיות מתרבים בִּמהירות וּמְניעים התמכרויות, בלבול, חולי, שסעים חברתיים אלימים, טרור וּמלחמה.

המיתוג

ניתן לראות את שיווק הדמוקרטיה כמערכת ממשל צודקת ואכפתית כתרמית מתוחכמת, וּמסוכנת.

 

תחת גלימת הדמוקרטיה הצדקנית התנהלו מלחמות אינסופיות, הטבע נהרס, אנשים שועבדו למערכת כלכלית חסרת-רחמים, ושואה מתמשכת של בעלי-חיים, טרור וחולי התפשטו כמגיפה בכדור-הארץ כולו. עם זאת, ממשיכים למכור לנו את הרעיון, שהדמוקרטיה היא המערכת ההוגנת ביותר מכל מערכות הממשל האפשריות. ואנחנו ממשיכים להאמין בכך.

מיליארדים מושקעים בשיווק הדמוקרטיה כצורה אופטימלית של ממשל. זוהי מראית-העין שבעזרתהּ אנשים תאבי-כוח ותאגידים השתלטו על המשאבּים האנושיים והסביבתיים. הדמוקרטיה סיפקה את הכיסוי המשכנע למערכת תאגידית רב-לאומית כדי להגדיר חוקים גלובליים, לשלוט בממשלות וּבאמצעי התקשורת וְלקבּוע את סדר-היום הציבורי. המערכת הדמוקרטית היא הכלי המועיל של האליטה הפיננסית, וַאֲנשיה ידחפו את האשליה של הדמוקרטיה המיטיבה, כל-עוד יוּכלו להפיק ממנה תועלת, בעוד שהם עצמם נשארים חסינים.

ראשי תאגידים נמצאים בעמדה שממנהּ הם יכולים למשוך בחוטים. הם מעסיקים לוביסטים וּפּוליטיקאים במטרה לתמרן את השיח הציבורי וּלהשפיע על הצבעות, בדרך כזוֹ שאיש אינו יכול לראות את המתרחש באמת. סדר-היום התאגידי הוא להגן וּלהנציח את תפישת הממשל הדמוקרטי ההוגן. התקשורת מַצּיגה את אי-השוויון והניצול הקיימים כסוגיות "לא-דמוקרטיות" מבודדות במקום להציגן כתסמינים בלתי-נמנעים של המערכת הדמוקרטית הכוזבת עצמהּ.

בתקשורת הנשלטת על ידי תאגידים, איש אינו קורא לילד בִּשמו. איש אינו קורא תיגר על עקרונות היסוד והמבנה של הדמוקרטיה. לנוכח אי-הצדק והשחיתות של המערכת, אנו מאשימים פוליטיקאים יחידים בעוולותיהם, והם הופכים אחר-כך לִשעירים לַעֲזאזל של התקשורת, בעוד האליטה הפיננסית נשארת ללא פגע.

גורמים לנו להאמין כי אם רק נתקן קלות את המערכת, נשנה את המנהיגים או ניצור חוקים חדשים, הכול יהיה בסדר, אך מערכת-אמונות זוֹ הנהּ חֶזְיון-תעתועים ממומן, אשר מתרחק יותר ויותר עם כל ניסְיון תיקון המתמקד בסימפטומים ולא בשורשי הבעיות. השיח בִּדְבר טיבהּ של הדמוקרטיה עשוי להיות שונה בִּמדינות שונות, אך הדמוקרטיה עצמהּ אינהּ מועמדת לדיון בקרב הציבור הרחב.

פרק 3: משחק ההצבעה