פרק 8

כלכלת הצמיחה: כלכלה של חולי

 

"צמיחה לשם צמיחה הנָה האידאולוגיה של התא הסרטני."

אדוארד אבי

כלכלת צמיחה אשר מקדשת צמיחה על חשבון הבריאות, דינהּ להיות כלכלת חולי. אכן, כלכלת הצמיחה היא  כסרטן מתפשט. לכל מערכת חיה יש מגבלה טבעית של צמיחה, שבִּתחומיה היא יכולה להשיג בריאות מְרבּית. אף אדם לא ירצה לגדול מעבר לִגבול הבריאות שלו.

כמו במחלה טפילית, כלכלת הצמיחה יונקת וּמדלדלת את המערכות החיות שבהן היא תלויה. הכלכלה 'מתנפחת' בִּהְיותהּ ניזונה מכסף מלאכותי במקום מֵערך אמתי. תעשיות המזינות את כלכלת הצמיחה מרוויחות מֵהרס וּמֵחולי.

במשך שנים, רוב הממשלות הדמוקרטיות מכרו לנו את יתרונותיה של "כלכלת הצמיחה" תוך שימוש באמצעים שיווקיים שגרמו לנו להאמין בערכים החיוניים שלה, בעודנו חופרים את קברנו המשותף. ברוב המקרים הפכה דמוקרטיה למילה נרדפת לקפיטליזם של שוק-חופשי, אשר בנוי סביב ניצול אנשים, בעלי-חיים והסביבה, לרַוְחתם של מעטים.

תחת מסווה של צמיחה וקידמה, מוכרים לנו שקרים והרס. האזרחים נתונים לאינספור חוקים, תקנות וּשטיפות-מוח שמשעבדים אותם לַהֲלַך-הרוח ההתמכרותי של צרכנות, תלות, תחרות ועימות. כל הבט בחיי האזרח, בִּכלל-זה בריאות, אוכל, ביטחון, סביבה, תקשורת, טכנולוגיה וחינוך, מושתת על אינטרסים כספיים נַעֲלמים, בעלי זיקה מועטה, אם בִּכלל, לרַוְחת האזרחים. תאגידים בינלאומיים מַטּים את החוק והפוליטיקה הבינלאומיים, הורסים את הסביבה וגורמים להכחדת מינים רבים.

מקצועות הפוגעים בכדור-הארץ מזכים לרוב בשכר הגבוה ביותר, בעוד שאלה המַצּיעים ערך אמתי מספקים את השכר הנמוך ביותר. פעמים רבות העשירים ביותר הם בעלים או מחזיקי-מניות של תעשיות האחראיות למעגל של יצירת משברים בינלאומיים ותיקונם, בִּספירלות של התמכרות, טראומה וּתלות. מקצועות שירות, כגון חקלאות, חינוך, עבודה סוציאלית, סיעוד וּמלאכות נמצאים בתחתית סולם ההכנסה. בעוד שהעִלית גורפת משאבּים, ממשלות קוראות למעמד-הביניים והפועלים "להדק את החגורה".

חֲבָרות שעיסוקן בִּיצירת רווחים על חשבון האנשים וכדור-הארץ משקיעות באופן פעיל בטיפוח אנשים נרקיסיסטיים ומרוכזים בעצמם, חסרי עניין בחברה וּבסביבה. הֲלַך-הרוח האֱנוכי והתחרותי יוצר דפוס חברתי חולני המפיץ בידוד ואלימות חברתית וּמשרת את התרבות אחוזת-הטירוף של ה"סלפי" וה"פוקימון".

המערכת הכלכלית בודָה כסף על-ידי טפלול של נוסחאות מתמטיות מורכבות. מערכת זוֹ מבוססת על זכויות-יתר של תאגידים, ספקולציה, הלוואות, ריבית וחוב. מערכת חסרת-רחמים זוֹ נועדה לשרת את המחזיקים במידע פנימי והמַטּילים שעבוד כלכלי על ההמונים. המערכת יוצרת תרבות הימורים ממכרת המעוותת את ערכו האמתי של המטבע. המערכת מצדיקה וּמעניקה תוקף חוקי למשכורות-עתֵק ולעושר של האוחזים בהגה השלטון, תוך שמירה על שכר המינימום בקו-העוני. משמעות הדבר שקבוצות קטנות של אנשים גורפות רווחים של טריליונים, תוך יצירת עוני, סבל עצום והרס.

ניתן לראות בדפוס של גריפת הכסף חסימה של הזרימה הבריאה של משאבּי האנרגיה למקומות הזקוקים להם יותר מכול. בכל מערכת חיה אנרגיה חסומה היא תסמין של חולי.

כלכלת הצמיחה מציירת את העִלית כיוצרי מקומות-העבודה וּמעודדת את האמונה שאזרחים תלויים במונופולים גדולים לתעסוקה. הדבר מסתיר את העובדה שמונופולים הנם הרסניים מיסודם וּמדלדלים כלכלות מקומיות ואת הסביבה. ידוע לכל, שתעשיות הכרייה ודִלקי-המאובנים בוזזות משאבּים וּמותירות אחריהן קהילות הרוסות. מערכות ריכוזיות שוללות מֵאנשים את הזכות לתעסוקה בריאה והוגנת במסגרת כלכלות קהילתיות חיוניות. לא ניתנים לַאֲ'נשים מידע בִּדְבר חלופות בריאות קיימות וגישה קלה אֲליהן. נשללות מהם השקעות וּזכויות לפיתוח חקלאות ותעשייה מקיימות משלהם, שתשחררנה אותם מתלות בממשלה, במוסדות הכספיים וּבתאגידים בינלאומיים.

"כל אדם שניהל עסק יודע שהעסקת אנשים נוספים היא המפלט האחרון של הקפיטליסט, דבר שאנחנו עושים רק כאשר הביקוש העולה מחייב זאת. במובן זה, לקרוא לעצמנו יוצרי מקומות עבודה, לא רק אינו מדויק, אלא אף חסר כנות. זוֹ הסיבה לכך שהמדיניות הנוכחית שלנו מעוותת כל-כך. כשיש לנו מערכת מיסוי שבה רוב הפטורים והתעריפים הנמוכים ביותר מיטיבים עם העשירים ביותר, הכול בשם יצירת מקומות עבודה, כל מה שקורה בַּפּועל הוא שעשירים מתעשרים עוד יותר."

ניק האנאוור, מיליארדר המקדם תכנון המערכת מחדש, הרצאת TED

כלכלת הצמיחה פיתחה שיטות מתוחכמות לתיעול כספי המסים אל כיסי העשירים. בסופו של דבר, משלם המסים הוא המחויב לשאת בעול של מסי הרווחה, הבריאות והביטחון, הנגרם על-ידי אותם תאגידים המתמחים ביצירת הקלות-מס וּמקלטי-מס לעצמם.

רוב התעשיות הגדולות מזינות זוֹ את זוֹ. חֶבְרות המזון המעובד, הכימיקלים, התעשייה הצבאית, הביטחון, התרופות והתקשורת מקושרות ביניהן לעתים קרובות, או נמצאות בבעלות של אותן קבוצות אנשים. אפילו "עזרה הומניטרית", שהיא תוצר של מלחמות אשר מזינות את התעשיות הצבאיות השונות, ניתנת בצורה של בקבוקי מים מפלסטיק וּדגנים מהונדסים גנטית, אשר בתורם ממלאים את כיסיהם של תאגידי המזון.

"ארה"ב היא כעת "אוליגרכיה", שבהּ שוחד פוליטי אינסופי כִּגמול לתורמים עיקריים יצר ערעור מוחלט של המערכת הפוליטית שלנו."

ג'ימי קרטר, נְשיא ארה"ב לשעבר

 

הטבלה הבאה מהמרכז לפוליטיקה תגובתית מספקת מידע על סכומי הכסף המוזרמים מדי שנה מן המגזרים השונים לשדלנות פוליטית. היא חושפת את הכסף שמאחורי כל מדיניות ממשלתית. הטבלה מַצּיגה את הסכומים המופקעים אשר הושקעו לצורך השפעה על הממשל האמריקני במהלך עשרים השנים האחרונות. היא מאפשרת הצצה לאינטרסים הנסתרים הקובעים לא רק לאילו מלחמות נצא ואילה משאבים נשחית, אלא גם מה מכילים המזון והתרופות שלנו, וּמה מכוון את הרעיונות הנמכרים לנו על העולם שבו אנו חיים באמצעות החינוך והתקשורת.

המרכז לפוליטיקה תגובתית: סכומי כסף אשר הושקעו בשדלנות לפי מגזר בין 1998 לבין 2014 בארה"ב.

המשקיעים העיקריים בשדלנות פוליטית הם בעלי השפעה הרסנית-בִּמיוחד על האנשים ועל הסביבה. משמעות הדבר היא שממשלות דמוקרטיות מצביעות במידה רבה על-פי האינטרסים של תעשיות מסוכנות, והקול שלנו נותן לגופים תעשייתיים אלה את הכוח לקבּוע את גורל הבריאות האישית והציבורית שלנו. לתעשייה השפעה רבה על השתלשלות האירועים העולמית, והן מניעות שינוי אקלים, מלחמות וחולי אנושי וּסביבתי.

"האמת דורשת שנקרא לִשחיקת הכספים בפוליטיקה בִּשמהּ – זוהי אחת מצורות השחיתות, והיא משתיקה אמריקנים רבים יותר מאלה שהיא מחזקת, זהו חוסר-איזון שיכול לזרוע רק אי-שקט -- כך לימד אותנו העולם."

מזכיר המדינה, ג'ון קרי, בִּנאום פרידה מהסנאט, 2013.​

 

אמצעי-תקשורת

אמצעי-התקשורת חיוניים לעשירים לקידום סדר-יומם. ערוצי התקשורת של הזרם המרכזי ("מיינסטרים") נמצאים ברובם בבעלות של אותן קבוצות קטנות המקושרות לכלכלה או שולטות בהּ. בהינתן שהתקשורת המקובלת מוּנעת משיקולי רווח, ברור שהמעוניינים בִּשליטה על אופן החשיבה של האנשים ישקיעו בבעלות על כלי התקשורת. שליטה ורווח הם הכוחות המרכזיים המעצבים את מערכת האמונות והתרבות שלנו. אמנות הפרסום הסמוי וּשטיפת-המוח שוכללה לפעול ברמות העמוקות ביותר של תת-התודעה. הדבר הופך את האזרחים לִפגיעים לַחֲלוטין לִדפוסי-פעולה המונעים על-ידי רווח.

הפרסום ניתן להשוואה לסִרסור בנשמה. הכול עניין של מחיר וכרוך בנכונות להיות מעורבים בִּמכירת רעיון או מוצר, במישרין או בעקיפין, ללא כל התחשבות בהשלכות המַזּיקות האפשריות. משמעות הכוח הֶעצום של אמצעי הפרסום היא שתודעתם  של האזרחים נתפּשת כִּרכוש בעל-ערך אשר נמכר למרבה במחיר. תעשיית התקשורת פיתתה אותנו להשתוקק ליותר, להאמין שרק נְתיב התחרות לגיטימי – שזהו טבע האדם – שבעלי-השררה עושים מה שבִּיכולתם כדי ליצור עולם טוב יותר, ושעם עוד טיפת עבודה, גם אנו נוּכל לעלות בסולם החברתי וּבסופו-של-דבר להגיע למעמד הגבוה הנחשק.

סכומי-עתֵק מושקעים באכלוס התודעה וּבִקביעת אופן החשיבה וההתנהגות שלנו. תחכום המערכת מתבטא בשכנוענו שאנו בוחרים באותן מחשבות בעצמנו.

כלכלת הצמיחה נשענת על יצירת בעיות, החל ברמת הפרט וכלה ברמה העולמית: מֵעיסוק-יתר בדימוי הגוף וּבמזון לא-בריא ועד למלחמות בִּקנה-מידה רחב וּתלות בדִלקי-מאובנים. היא מייצרת צרכים מלאכותיים וּתשוקות אשר עוצבו לבודד אנשים מן הטבע וּמתבונתם העמוקה. צרכנות מטפחת את הרעיון שאנשים זקוקים לִדברים אשר לרוב אינם הכרחיים ואינם בריאים וכן מיוצרים על חשבון אנשים אחרים, מינים אחרים וכדור-הארץ.

עם התפשטות הרשתות החברתיות והעיתונות העצמאית, מערכת התקשורת נסדקת. אולם, גם לִרשתות חברתיות "חופשיות" יש מחיר. רשתות חברתיות כרוכות בַּהֲצפה בלתי-פוסקת של מסרים מלוטשים היטב, הן גלויים והן תת-תודעתיים. רשתות חברתיות מהוות אֶחד מענפי העסקים החזקים והרווחיים ביותר, והן הושחתו קשות על-ידי פרסום ואינטרסים תאגידיים. גם במקרה זה, זכות-יתר מובנית במערכת על-ידי העצמתם של אלה שיכולים לממן פרסום וּשטיפת-מוח.

התעשיות הצבאיות

כוחן של התעשיות הצבאיות עצום ולוּט בַּעֲרפל. במסווה של הגנה, תעשייה זוֹ מעוררת עימות, מאדירה מלחמה, מתסיסה פחד ושנאה וּמוכרת סבל והרס. במידה רבה היא קובעת את סדר-היום בפוליטיקה העולמית.

סכומי עתֵק מוזרמים לתקציבי ביטחון סודיים, המנוצלים ללא דין וחשבון כלפי הממשלה וּמשלמי המסים. הודות לעיתונאים העוקבים אחר הכסף וּלהדלפות מידע לציבור, עוד ועוד סיפורים בִּדבר המכירה המושחתת והאכזרית של טרור וּמלחמה עבור בצע-כסף נחשפים. האיומים על כלל האינטרסים הציבוריים גדלים ככל שכלי-הנשק נַעֲשים מסוכנים יותר.

מעבר למלחמות עצמן, תעשיית האימונים הצבאיים כולהּ משתמשת במיליארדי דולרים מכספי המסים, בעודהּ תורמת להרס המתמשך של הסביבה – הכול בשם "הביטחון". לדוגמה, הצי האמריקני הורג אלפי לווייתנים ודולפינים כתוצאה מניסויי סונר ונשק. כמו-כן, התעשייה מזהמת וּמחריבה מערכות אקולוגיות שלמות ברעש, אש וכימיקלים.

אלימות בנשק חם בארה"ב היא תסמין מפחיד נוסף של תעשיית הנשק רבת-העוצמה ושל יכולת השפעתהּ בשדלנות פוליטית. אלימות בנשק חם מובילה לאלפי מקרי מוות וּפציעה בשנה, בתוכם מקרי ירי המוני המתרבים בקצב מבהיל. ברור כי היחידים המפיקים תועלת מהתעשיות הצבאיות הם אלה שמוכרים את הנשק ותוצרי-הלוואי של המלחמות. העול נופל על משלם המסים, אשר משלם עבור סיכוני ביטחון מלאכותיים ברובם, וכן על ההשלכות הטראומטיות על החיילים, על האזרחים ועל הסביבה.

התעשייה אינהּ יכולה להרוויח משלום. היא משגשגת על עימות ואלימות. מובן שהשקעה של סכומי כסף גדולים בפתרונות יצירתיים מקדמי-שלום היא אפשרות בריאה בהרבה, אך זוֹ איננהּ הגישה המועדפת על ממשלות המיישרות קו עם תעשיות ה"ביטחון וההגנה" המונעות על-ידי רווח.

"אירוני הדבר שארה"ב תפתח במלחמת חורבן, לִכאורה בחיפוש אחר נשק להשמדה המונית, בעוד שההתפתחויות המדאיגות ביותר בתחום מתחוללות בֶּחצר האחורית שלכם. אירוני שארה"ב מנהלת מלחמות יקרות להחריד, לכאורה במטרה להביא את הדמוקרטיה לאותן מדינות, בעוד שהיא עצמהּ איבדה את הזכות להיקרא דמוקרטיה, לאור העובדה שטריליונים, וַאֲני מתכוון לאלפי מיליארדים של דולרים, מושקעים בִּפּרויקטים אשר הן לקונגרס והן לנשיא אין מושג על אודותיהם."

שר הביטחון לשעבר של קנדה, פול הלייר, 2008​

תעשיית דִלקי המאובנים

תעשיית דִלקי המאובנים, אף היא מוּנעת מרווח, קובעת את הסיפֵּר השליט בנושא האנרגיה. היא מַצּיגה את השימוש בדִלקי מאובנים כמקור ראשי, אם לא בלעדי, לאנרגיה, וּמציירת את עצמהּ פעמים רבות כפועלת תוך התחשבות בסביבה. בעוד שההשפעה ההרסנית של דִלקי מאובנים על האקלים ידוע כבר שנים, והידע על מקורות אנרגיה חלופיים ידוע עוד מימיו של הממציא, ניקולס טסלה, מידע זה שמור מכל משמר וּמוסתר בִּקפידה מן הציבור.

במשך השנים האחרונות היינו עדים לִדליפות נפט טרגיות באוקיינוסים וּבנהרות וּלזיהום של מי התהום. יערות נהרסים כדי לפנות מקום לקידוחים, וּמינים נכחדים והולכים. במשך עשורים הוחזק העולם בִּשְבי חֶבְרות הפחם והנפט הגדולות, אשר השתמשו בכוחן כדי להשיג כוח וְלשלוט על כלכלות ברחבי העולם. סידוק הידראולי לחיפוש גז טבעי הפך להיות נורמה, והביא אתו שלל איומים חדשים לִבריאות האדם והסביבה.

הרעיון שתיתכן בעלות על משאבי העולם, ושניתן לכרות אותם וּלדלדל אותם מבלי להזיק למערכת האקולוגית השלמה, הנו אַחד הרעיונות המסוכנים ביותר הנובעים מֵהשקפת-עולם של נפרדות והשתלטות.

החשיבה, שמשאב מקומי יכול להיות בבעלות מדינה או תאגיד מסוים ולא לִכלל המערכת האקולוגית החיבורית העולמית, מנוגדת לעקרונות-היסוד של החיים. רעיון זה מגוחך כמו האמונה שאיבר מסוים בגוף האדם משרת רק חלק מסוים בגוף ויכול לשמש בִּמנותק מהגוף בִּשלמותו. בעודנו מנצלים יערות, מקורות מים, דלקים, גזים, מתכות וּמינרלים, אנו מערערים את רשת החיים המורכבת בִּדרכים שאנו רק מתחילים לגלות. דִלקי מאובנים הם גורם עיקרי להתחממות הגלובלית, שהיא התסמין המוחשי והמסוכן ביותר להתערבותנו במערכת האקולוגית העולמית.

תעשיית התרופות

בעוד שתעשיית התרופות קיימת כִּבְיכול לטובת בריאות האדם וּלעתים מזומנות אף פורצת דרך בשירות האנושות, תעשייה זוֹ הפכה מושחתת עד היסוד על-ידי מניע הרווח. במקרים רבים היא שותפה לסחר במדע-שווא, התמכרות וחולי. בכל רחבי העולם לתעשיית התרופות קשרים חזקים עם ממשלות, המתבטאים בהטיה של מדיניות הבריאות וסלי-התרופות על-ידי קבוצות עניין.

חקירה מתרחבת והולכת חושפת שלל שערוריות וּבִכללן מחקר ממומן ושקרי, תרופות ממכרות, הסתרה של שיטות ריפוי טבעיות, ניסוי מוצרים על אנשים ללא הסכמתם, ניסויים ברבריים בבעלי-חיים והסתרה של תופעות-לוואי הנגרמות ע"י תרופות. במקווי-מים וּבקרקעות נמצאות עקבות של אנטיביוטיקה וּתרופות אחרות, וכך הם מזהמים בני-אדם וּמינים אחרים בִּדרכים שרק מעט ידוע לנו עליהן.

תעשיית התרופות מתמקדת בתסמינים במקום בשורשיהן של בעיות רפואיות, ויש תרופות היוצרות תופעות-לוואי אשר בתורן דורשות טיפול תרופתי נוסף, במעגל מתמשך של התמכרות וּתלות.

"תופעות-לוואי של [אותן] תרופות-מרשם מהוות את גורם המוות השלישי בהקפו, אחרי מחלות לב וסרטן. זה נכון! תרופות-מרשם הורגות יותר אנשים מאשר תאונות דרכים."

ד"ר ברברה סטארפילד, כתב-העת של האגודה האמריקנית לִרפואה, 2000

"'תופעות-לוואי חמורות של תרופות' (מתרופות שנרשמו וניטלו באופן תקין) הורגות 106,000 אנשים בשנה, וזה אינו כולל מקרים של מינון-יתר שניתן בשוגג."

ט' קולין קמפבל, שלמות: חשיבה מחדש על מדע התזונה

יש יותר ויותר ראיות לכך שהרבה ממה שניתן לכנות תעשיית "המלחמה בסרטן" היא אחת מההונאות הגדולות והרווחיות ביותר. תעשייה זוֹ הִשקיעה הון תועפות במחקר ופיתוח, בעודהּ מסתירה מידע על שיטות ריפוי טבעיות.

"יש לנו תעשייה שמגלגלת מיליארדים והורגת אנשים על יָמין ועל שמאל, בשם רווח כלכלי. הרעיון שלהם במחקר הוא לראות האם שתי מנות של רעל אחד טובות יותר משלוש מנות של רעל אחר."

ד"ר גלן וורנר, אונקולוג

בעוד שרופאים רבים בעלי כוונות טובות פועלים בהתאם למה שלמדו, רופאים אחרים מנצלים לרעה את לָקוחותיהם על-ידי אבחונים כוזבים, תרופות מיותרות וּשאר התערבויות, על-מנת להרוויח כסף.

חיסונים הם בין ההתערבויות הרפואיות השנויות ביותר במחלוקת, היות שהם נכפּים כִּמחויבי המציאות, תוך שקיפות מינימלית באשר למחקר ולסיכונים שכרוכים בהם. מתרבים החששות שחלק מהחיסונים נבדקים בִּמדינות לא-מפותחות במסווה של עזרה הומניטרית. כמו כן, נאסף יותר ויותר מידע באשר לתופעות-לוואי אפשריות הכוללות טווח רחב של מצבי בריאות חמורים. בעוד שחיסונים מסוימים עשויים להיות חשובים, מחקרים מצביעים על דרכים שבהן הם תורמים, כנראה, לעלייה במחלות כרוניות בכל רחבי העולם.

החברה הותנתה להאמין בהוכחה מדעית כחותם תוקף סופי. בעוד שהמדע ממשיך להביא ידע לעולם הרפואה, הוא גם מנוצל לרעה באופן חמור בתוך הממסד הרפואי עצמו. ההילה המדעית נותנת כוח עצום לבעלי-ממון לקנות מחקרים כוזבים וּלהוכיח וּלפרסם כל דבר שימכור.

​באותהּ דרך שבהּ התעשייה הצבאית מרוויחה ממלחמה, תעשיית התרופות מרוויחה מתחלואה. מכאן שאין להּ תמריץ לטפח בריאות מיוזמתהּ, וּבמקרים מסוימים, ידוע שתעשייה זוֹ מעלימה מידע על חשיבותהּ של תזונה בריאה שבסיסהּ מן הצומח, ועל השימוש בִּצמחים מוכרים למַרְפא.

פרק 9: הזנה: יסוד החיים