פרק 9

הזנה: יסוד החיים

 

הזנה הנָה הבסיס לחיים. הנתק של החברה ממְקור המזון הוא חלק מסיפור הכסף והניצול הארוג בתרבותנו. מסרנו את השליטה על המזון שלנו לִידי תעשיות המוּנעות על-ידי רווח וְלִידי ממשלות, על-חשבון הבריאות שלנו ושל סביבתנו.

מזוננו, מְקור הבריאות העיקרי שלנו, נחטף על-ידי מכונת-רווח עצומה אשר משקיעה מיליארדים כדי לשלוט על בחירות והרגלים של צרכנים. מזון מעובד וחומרי-הדברה תורמים למחלות כרוניות חמורות וּלהרס סביבתי, וּבכל-זאת, מיליארדי א'נשים ממשיכים לצרוך מוצרים נטולי ערכים תזונתיים, שזורים במגוון רכיבים מַזּיקים. כדי להבין מדוע אנשים כה רבים "בוחרים" באפשרויות לא-בריאות עלינו להסתכל על שרשרת התעשיות המרוויחות מפס-הייצור של המזון המעובד.

מכונת התעמולה של המזון פועלת לנתק אנשים ממערכת היחסים הטבעית והמולדת שלהם עם האדמה. תאגידי המזון מנצלים את כוחם כדי "לשבּור את השוק" של חקלאים קטנים, מקומיים ואורגניים וּכדי לתפּוס בעלות על עוד וָעוד קרקעות וּמשאבּי מים במעגל של השתלטות וּמרמה. רבים משתמשים במגוון של זרעים מהונדסים גנטית וּבחומרי-הדברה מסוכנים, הורמונים ואנטיביוטיקה.

תעשיות המזון משדלות ממשלות כדי לזכות בנתחי-שוק גדולים יותר, תוך-כדי מאבק להסתיר את נוכחותם של רעלים שונים ושל רכיבים מהונדסים גנטית ואת ארץ המוצא של המוצרים. באופן זה, הן פועלות כגוף אחד כדי לכייס את הצרכן, על-ידי יצירת אשליה של בחירה.

תעשיות חקלאיות גדולות, כדוגמת מונסנטו, ידועות לשמצה בשימוש בחומרי-הדברה מסוכנים במזון, בהנדסה גנטית של צמחים, באסטרטגיה שלהן לרשום פטנטים וְלתפּוס בעלות על זרעים חיוניים וּבהסתרת מידע על אודות הרכיבים. מזהמים כימיים וּבּיולוגיים חוסמים את ערוצי התקשורת של הטבע, וּמחלישים באופן חמור את מערכת החיסון האישית והציבורית שלנו.

אנשים החיים בִּסביבה עירונית מתרחקים יותר ויותר ממקורות המזון שלהם וּתלויים יותר ויותר במוצרים מתועשים הנמצאים ברובם בִּשליטת מספר מצומצם של תאגידים גדולים. סופרמרקטים מלאים במוצְרי מזון מעובד העובר מרחקים עצומים לפני שהם מַגּיעים אל המדפים. חקלאות מקומית נדחקת לשוליים על-ידי ענקי-המזון המשתמשים בתוספים כימיים מסוכנים על-מנת להאריך את חיי-המדף. תעשיות הסוכר והחיטה מציפות את הציבור בִּמסרים מפתים של מאכלי-נוחות, בעוד שלמעשה הן מפיצות התמכרות וחולי. ג'אנק-פוד נמכר בזול יותר ממזון אמת על-מנת להפוך אותו עוד יותר נחשק ונגיש.

מידע תזונתי מקובל מבוסס על מדע רדוקציוניסטי מיושן המתמקד בִּרכיבי מזון מבודדים, כגון חלבונים, שומנים, פחמימות וּויטמינים. אולם גישה תזונתית שלמה מראה כי:

"ידוע כי רוב חומרי המזון פועלים בקשר סימביוטי עם עוד שמונה חומרי מזון אחרים לפחות. מכאן שהסיכויים לאספקת חומר מזון מבודד באופן בריא אפסיים. פשוט בלתי-אפשרי לקבל את המינון והיחס הנכונים, אלא באמצעות צריכת מזונות שלמים."

דוגלס גרהאם

לשולטים בתעשיות המקושרות זוֹ לָזוֹ המניעות את הכלכלה יש עניין בבערות בריאותית וּתזונתית, וּבמידה רבה הם גם מממנים אותהּ. בתי-ספר אינם מלמדים ילדים על תזונה בריאה או איך לגדל וּלהכין אוכל. בהעדר חינוך אמתי בנושאי מזון וּבריאות, פרסום הופך להיות מְקור המידע העיקרי. אך פרסומות מעוצבות לִמכירת מוצרים ללא קשר להשלכות הבריאותיות שלהם. מחלות הקשורות לִתזונה והפרעות כרוניות, כדוגמת מחלות לב, סוגי סרטן, סוכרת, השמנת-יתר, אנורקסיה וּבּולמיה – כולם תסמינים של תעשיית המזון המושחתת והמונעת על-ידי רווח.

פרסום המבוסס על מדע רדוקציוניסטי ממומן יוצר תרבות של צרכנים המכורים למזון לא-בריא וַאֲחוזי-דיבוק של ספירת קלוריות וּרכיבי-מזון מבודדים. ​

תעשיית המזון יצרה מצדהּ את תעשיות תוספי-המזון והדיאטה, אשר משתמשות בשיטות דומות.

"כיום, תעשיית תוספי-המזון רידדה את כל התהליך ל'מדע'. מחקר מדעי חדש על רכיבי-מזון בודדים מכליל באופן שטחי מאוד את יכולתם לשפר את בריאות האדם. חֲבָרות אורזות את "רכיבי-המזון" החדשים האלו בִּכמוסות, מארגנות מסְעות פרסום וּמתוות תוכניות שיווק כדי לעודד את הציבור המבולבל לקנות."

  ט. קולין קמפבל, שלמות: חשיבה מחדש על מדע התזונה

 

התמונה המצומצמת והפשטנית של המזון היא תוצר של אותו הֲלַך-רוח של הפרדה, אשר ממנוּ הדמוקרטיה עצמהּ נובעת. היא מתמקדת בתופעות מבודדות וּפחות ביַחֲסיהן ההדדיים של תופעות אלו וּבהשפעתן המערכתית הכוללת.

התעשייה של חקלאות בעלי-החיים יצרה כמה מן המיתוסים השולטים והמסוכנים ביותר בסיפֵר המקובל על אודות המזון. כתוצאה מפעולת השיווק שלהּ, אולפנו להאמין שצריכה של חלב וּבשר של בעלי-חיים היא בריאה וּרצויה. מסְעות פרסום הצליחו גם בהסתרת ההשפעה המשחיתה של תעשייה זוֹ על כדור-הארץ.

מוצְרי בשר וחלב תעשייתיים קושרו כבר למגוון מחלות כרוניות, לרבות מחלות לב, השמנת-יתר, סרטן, סוכרת, אוסטאופורוזיס, אלרגיות, מחלות של דרכי הנשימה וַאֲפילו אין-אונות. התעשייה של חקלאות בעלי-החיים ידועה גם כגורם מוביל בִּפליטה של גזי-חממה, בבזבוז מים, בזיהום מים, בִּיצירת אזורים מתים באוקיינוסים, בהכחדת יערות, בהרס של בתי-גידול טבעיים וּבהכחדה של זנים -- כל אחד מאלה משפיע באופן משמעותי על האקלים.

תעשיות הבשר והחלב משקיעות סכומי עתֵק בשיווק המוצרים שלהם כִּבריאים לכאורה, למרות העובדה שתוצרי תעשייתיות אלו ידועים כִּמכיל רעלים וּכגורמים למחלות כרוניות. אנשים אשר צורכים מוצרים מן החי מכניסים לגופם קוקטייל של כימיקלים מסוכנים, הורמוני גדילה ואנטיביוטיקה, בנוסף לטראומה והסבל של החיות אשר הוחזקו בִּתנאים בלתי-טבעיים וּבלתי-מוסריים באופן קיצוני.

דוּ"חַ של התוכנית הסביבתית של האו"ם מדגיש כי מעבר עולמי לִתזונה מבוססת על צמחים חיוני להצלת העולם מרעב, מֵעוני וּמן ההשפעות הקשות ביותר של שינוי האקלים. למרות כל זאת, אנשים ממשיכים לצרוך מוצרים מן החי וּמַזּיקים בכך לעצמם ולסביבה.

ההשלכות של מערכת היחסים הנוכחית שלנו עם המזון קטלניות. באותו אופן שבו מדיניות המזון מהווה גורם מרכזי בִּיצירת חולי, כך ריפוי האנשים וכדור-הארץ מצריך שינוי קיצוני במערכת היחסים שלנו עם המזון, עם החקלאות ועם הארץ עצמה.

 פרק 10: חינוך מנותק מחוכמת החיים