פרק 11

​

שינוי אקלים: קריאת-ההשכמה הסופית

​

הנזק אשר נגרם לבריאות ולחיים עצמם בגין מערְכות הממשל הנוכחיות שלנו, לא ניתן להגזים בתיאורו, ולא ניתן להתעלם ממנוּ עוד.

​

אנו ממשיכים לנצל את כוחנו בִּדרכים שהורסות את עצם המערכת האקולוגית שאנו תלויים בהּ. המצב גורלי. ההתחממות הגלובלית היא קריאת-ההשכמה המשותפת בשביל כולנו להתחיל לעבוד יחדיו וְליצור בִּמשותף מערכת ממשל חדשה לגמרי, אשר תעבוד ללא פשרות למען הבראתו של כדור-הארץ וכל יושביו.​

​

בִּדפוסי ההשתלטות וההפרדה שלנו התעלמנו מן המציאות, שכולנו מקושרים וכדור-הארץ כולו מתפקד כמערכת חיבורית חיה אחת. כמו בכל מערכת חיה, כשאנו משפיעים על חלק ממנהּ, אנו משפיעים על כולהּ. הִכחשנו את ההשלכות הרבות של התנהגותנו ושכנענו את עצמנו שהאסונות הסביבתיים הצצים כפטריות אחרי הגשם בכל רחבי כדור-הארץ הם אירועים נקודתיים, שניתן לתחום באזורי התרחשותם. שינוי האקלים, האתגר הגדול ביותר העומד בפנינו כעת, הנו התגלמותו של הקשר ההדדי היסודי בינינו.

​

לאקלים אין גבולות. כמו תסמינים בגוף האדם, החושפים רבות על הרגלינו וַהֲלַך-רוחנו, כך היא ההתחממות הגלובלית – משוב מוחשי המשקף את מצב התודעה המשותפת שלנו ואת ההשלכות של התנהגותנו על גופנו המשותף. הגישה שלנו לכדור-הארץ היא טפילית, סרטנית וניתנת להשוואה למחלה אוטו-אימונית אשר תוקפת חלקים של הגוף עצמו כאילו היו גופים זרים.

​

בעולם מקושר הדדית, בלתי-נמנע שניהרס יחד עם מה שאנו הורסים. אין לנו מקום "אחר" שאליו אנו יכולים לייצא את ההרסניות שלנו.

​

התהליך ההתחממות הגלובלית המאיים על החיים הנו תסמין הרסני של הפרתנו את קוד החיים. דמיינו חציבה מתמדת בעצמותיו של אדם עבור מינרלים, שאיבה של דמו, זיהום האוויר והמים שבגופו, תוך כדי העמדתו במתח נפשי תמידי -- בציפייה שגופו ימשיך לתפקד כרגיל.

​

ההרס כתוצאה משינוי האקלים משקף את ההזנחה של רשת החיים העדינה על-ידי האנושות. זוהי מחלה של מערְכות-יחסים חסְרות-כבוד הנובעות מֵהֲלַך-רוח של הפרדה, ייחוס והשתלטות. במובן זה, שינוי האקלים הוא מורה רב-עוצמה וקשוח – קריאת השכמה אבולוציונית, ללמוד מקוד האקלים על התודעה.

​

לנוכח אסון האקלים, סביבתנים קוראים לַעֲַצירה מידית של תעשיות דִלקי-המאובנים וחקלאות בעלי-החיים, הנחשבות לגורמות העיקריות לשינוי האקלים וּלהרס כדור-הארץ. שני התעשיות הן דוגמאות ליחסים האכזריים והבלתי-אחראיים שלנו עם האדמה. סופן של תעשיות אלו הוא תנאי-סף להחלמה משינוי האקלים, אך אין די בכך.

​

המחלה של שינוי האקלים נובעת מֵהֲלַך-הרוח של השתלטות המונח בִּיסוד פעולתן של התעשיות נוגדות החיים. אין די במיתון השפעתן של התעשיות השונות, יש לעקור את הֲלַך-הרוח של השתלטות מן השורש וּלהחליפו בכזה המכבד וּמטפח את החיים. כל-עוד קיים הֲלַך-רוח של דיכוי וניצול, תהיה מחלה.

​

אוצר-המילים הפוליטי והכלכלי שלנו אינו זה של שפת החיים, ואיננוּ יכולים להעמיד פנים שאנו מרפאים את האקלים מתוך תבניות-פעולה הורסות-חיים אלו. מתגבשת ההכרה כי "גישת הקיימות" הממסדית אינהּ יכולה להועיל בַּהֲפיכת שינוי האקלים.

​

קיימות שאיננהּ בת-קיָמא

 

המונח "פיתוח בר-קיָמא" מושרש בִּדפוס-המחשבה של השתלטות, הפרדה וניצול. בעוד שרבים משתמשים במונח לתיאור שיטות חדשניות שאכן מועילות לכדור-הארץ, השימוש המקובל מתמקד לרוב בדרכים שבהן ניתן להמשיך לקחת מן הארץ הרבה ככל הניתן "באופן מקיים", וּלהחזיר מעט ככל הניתן.

​

המונח "משאבּים" הוא עדות בפני עצמהּ. הוא משקף את האופן שבו אנו, בני-האדם, עושקים את הטבע, מתייחסים אליו בעיקר כאל "משאבּים" לשימושנו, תוך כדי התעלמות מהאפשרות שיסודות הטבע קיימים בִּמקומות מדויקים, שבהם התפתחו כדי למלא תפקיד חיוני לטובת המערכת האקולוגית העולמית כולהּ. באופן דומה, מסלולי הנדידה המדויקים של בעלי-חיים ממלאים תפקיד אקולוגי חשוב, וּכשאנו מפרים אותם, אנו משבשים את המאזן הֶעדין של החיים.

​

מדיניות "בת-קיָמא" פועלת לרוב לניהול הנזק הבלתי-נמנע של המערכת הקיימת, תוך-כדי שימור דפוסי-החשיבה שבִּיסודהּ. גישה זוֹ אינהּ פועלת לביטול הפגיעה והדיכוי. היא מתמקדת בתסמינים, תוך-כדי שימור הסרטן (דפוס ההשתלטות) עצמו.

​

תוצאה "בת-קיָמא"-לִכאורה מבוססת במידה רבה על ידע מדעי-אקולוגי, אך המשא וּמתן להשגתהּ מבוסס בעיקרו על אינטרסים פוליטיים וכלכליים. תוצאות אלו מושגות לרוב בַּעֲסָקות בין מנהיגי מדינות ותאגידים, הפועלים לטובת רווח אישי, מדיני או תאגידי, על חשבון הכלל. מדיניות נקבּעת כִּכלל כִּיעדים ארוכי-טווח עם פרצות משפטיות וּזכויות-יתר לבעלי הכוח, וּמנציחה את חוסר-האיזון והחולי.

​

גרמנו למחלה מסכנת-חיים לִסביבת המחיה שלנו, וכעת אנו עומדים בפני ההכחדה השישית. אם לא נכבד את הקשרים הבלתי-נראים הקושרים אותנו ונתמקד בשינוי התנהגותנו, ניאלץ לעמוד בפני הכחדתנו שלנו.

​

למרות שהִתחלנו לדבר בִּשפת ה"קיימות", והמילה קיימות שולבה במדיניות העולמית, אנו ממשיכים להרעיל את האוויר, האדמה והימים וּלהיווכח בַּאֲַסונות סביבתיים מתמשכים. חציבה, סדיקה הידראולית, חקלאות תעשייתית, קרינה מטכנולוגיה, פסולת תעשייתית, דליפות גרעיניות והרס יערות, כולם נמנים עם הגורמים  המרכזיים לשינוי האקלים, להכחדת המינים ולתחלואה האנושית.

​

המשא וּמתן בִּדבר כמות הרעל שכדור-הארץ יכול לספוג בבטחה אבסורדית כמו משא וּמתן בִּדבר כמות הסרטן שהגוף האנושי יכול לספוג בבטחה.

 

​הנזק לִבריאות האדם והסביבה לא תמיד ניכר מיד; המחלה יכולה לקנן מתחת לִפני השטח במשך שנים. אם כן, מה שאנו רואים כעת מתפרץ בצורות שונות ורבות הוא תוצאה של שנים רבות של מדיניות הרסנית הנוגדת את עקרונות החיים. עם הרשתות החברתיות, העיתונות העצמאית, השינויים הקיצוניים במזג האוויר וַאֲסונות הטבע, לא ניתן להסתיר זאת יותר.

​

מ"קיימות" לגישת אבולוציה משגשגת

​

הטבע אינו מתפתח בהתאם לעֶקְרון הקיימות המוגדר ע"י האדם, אלא בהתאם לקוד של אבולוציה משגשגת, תהליך אשר מעשיר את עצמו באופן תמידי. הטבע והבריאות אינם פועלים לפי מתכון של פשרות, אלא של דיוק מעודן בַּחֲלוקה וחידוש של משאבּים בריאים לשגשוג כלל חלקי המערכת האקולוגית. כדי להפוך את שינוי האקלים, עלינו לשנות את תפיסת העולם הבסיסית שלנו, וּלהתארגן ללא פשרות בהתאם לקוד מערְכות החיים המשגשגות.

​

גישת האבולוציה המשגשגת מכבדת את חוכמת הטבע ושואפת ללמוד ממנוּ וּלהתאים את עצמהּ אליו. היא חוקרת איך הטבע, ללא התערבות אדם, אינו מדלדל את משאבּיו, אלא מתפתח באופן תמידי לצורות עשירות וּמורכבות יותר של הרמוניה במגוון.

​

גישת האבולוציה המשגשגת מבוססת בראש וּבראשונה על ההבנה שכדור-הארץ והביוספרה שלו, על כל המינים שבהּ, מתפקדים כמערכת חיה חיבורית. בכל מערכת חיה, בריאות המערכת כולהּ היא במרכז, וטובתו של כל חלק בהּ תלויה בטובתם של שאר החלקים. משמעות הדבר שבניגוד לאורח-החיים הנוכחי שלנו, אנו חולקים, למעשה, את בריאותנו וגורלנו עם כל המינים האחרים. מכאן שבריאות כדור-הארץ והבריאות שלנו ושל שאר המינים חייבת להיות העדיפות העליונה המשותפת שלנו.

​

מסגרת הפעולה של האבולוציה המשגשגת מושתתת על חוכמתם של מומחים אקולוגיים, הוגים של מערכות שלמות, מרפאים, וּמנהיגים ילידיים, ושמה את הרווחה האקולוגית במרכז כל החלטה. היא מתמקדת בִּפעולה מידית ללא פשרות, המוקדשת למיגור החולי בַּאֲשר הוא וּלטיפוח בריאות שלמה. היא פועלת עם החוכמה המרפאת והמחדשת של הטבע ושואפת להשאיר את כדור-הארץ עשירה יותר כתוצאה משהותנו בהּ.

​

ברור כי התייחסות לשינוי אקלים ממסגרת-פעולה מנוונת המגדירה עצמהּ כ"קיימות" וּלעומתהּ גישה השואפת לחידוש וּלטיפוח של החיים, יביאו לתוצאות שונות לחלוטין. אין אנו יכולים עוד להעמיד פנים שפתרונות חלקיים, עיכובים וּפשרות יספיקו.

​

פרק 12: מודעות חדשה